תוספתא כפשוטה על יבמות ד:ח
תוספתא כפשוטה על יבמות · Tosefta Kifshutah on Yevamot 4:8
Open in the reader →139-40. יש זריז ונשכר, זריז ומפסיד וכו'. בבלי פסחים נ' ב' בשינויים. ובר"ח שם רמז לתוספתא כאן. ובבבלי שם מפרש את הרישא ע"פ הסיפא. ולפי הנוסח שלנו בתוספתא קשה לפרש כן, עיין בח"ד שמפרש שלא כפי' הבבלי. ומכיוון שהותרה הרצועה אפשר לומר שהרישא רומזת למשנת נגעים פ"ח מ"י: יש מראה נגעו לכהן ונשכר, ויש מראה ומפסיד וכו', ויש לפנינו שם כל ארבעת הבבות שלנו: זריז ונשכר, זריז ומפסיד, שפל ונשכר ("שאילו הראה לכהן היה טמא"), שפל ומפסיד ("שאילו הראה לכהן היה טהור"). ושפל (בטל, עצל) בהקבלה לזריז גם בברייתא פסחים פ"ט א' ובמקבילות: ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים.
240-41. שפל לערב שבת, לשבת, למוצאי שבת, לערב שביעית, לשביעית, למוצאי שביעית, לימי חולו של מועד. בכי"ע: שפל ונשכר ערב שבת ושבת ומוצאי שבת וכו'. ואף לפנינו הפירוש כן, והתוספתא מוסיפה שיש שפל ונשכר בידי שמים, והיא מפרשת את הפרודוכס גרידא "שפל ונשכר", 11 אבל "זריז ונשכר", "שפל ומפסיד" אינם זקוקים לפירושים. והיינו מי שנמנע מן המלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה, ומי שנמנע מדברים המותרים בשבת (עיין לדוגמא שבת פכ"ג מ"ג, פכ"ד מ"א ועוד), ומי שנמנע מדברים האסורים במוצאי שבת. 12 עיין במשנת מכשירין פ"ב מ"ה-מ"ו. ועיין בבלי פסחים נ' ב'. וכן מי שאינו עושה מלאכה בשני פרקים של ערב שביעית 13 עיין ירושלמי שביעית פ"א ה"א, ל"ג ע"א, כלאים פ"ז ה"א, ל"א ע"ב, ומקבילות, בבלי מו"ק ג' ב'. ומחמיר על עצמו אפילו בדברים המותרים בשביעית, ואינו עושה מלאכה בקציר שיצא משביעית למוצאי שביעית (משנת שביעית פ"א מ"ד), וכן המחמיר על עצמו שלא לעשות מלאכה המותרת בחולו של מועד (עיין במשנת מו"ק ספ"ב ובבלי שם י"ג ב'), הללו עצלים הם ונשכרים שהקב"ה משלם שכרם, עיין בירושלמי שבת פט"ו ה"ג, ט"ו ע"א, בבלי שם ק"נ ב'. ועיין ויקרא כ"ה, כ'-כ"ב. ועל הלשון "שפל" עיין קהלת י', י"ח.
341-42. וכל מקום שיש בו נדנוד עבירה הרי זה שפל ונשכר. כלומר כל מי שמתעצל ונמנע ממלאכה במקום שיש בו נדנוד עבירה הרי הוא עצל ונשכר שהקב"ה משלם לו שכרו. ואמרו בבבלי שם, כגון מי שאינו עושה מלאכה בתענית ציבור, אבל מי שעושה בהם מלאכה אינו רואה סימן ברכה לעולם. וכן אמרו על סוחרי שביעית שהמארה נכנסת לממונו, 14 תנחומא בהר סי' א' בשתי המהדורות. ועיין מ"ש לעיל ח"ב, בכורים, סוף עמ' 854, אלא שגירסת בעל כפו"פ משובשת, עיין מש"ש. אבל מי שנזהר בשבת ובשביעית הברכה נכנסת בממונו, והוא עצל (שפל) ונשכר, עיין מ"ש לעיל. ואף בהלכות שלפנינו, בכולן שאמרו עליהן אם כנסו לא יוציאו, אם היו שפלים ולא כנסו הם שפלים ונשכרים.