תוספתא כפשוטה על יבמות ו:ב
תוספתא כפשוטה על יבמות · Tosefta Kifshutah on Yevamot 6:2
Open in the reader →14. הכונס את יבמתו וכו'. משנתנו הנ"ל, עיין מ"ש לעיל, שו' 1, ד"ה העושה.
26. ספק שהוא בן קיימא, ספק שאינו בן קיימא, מטילין עליו שני חומרין. כלומר, אם כנסה וילדה ספק בן קיימא אסור לו לקיים (שמא הוא בן קיימא), ומוציא בגט וחליצה 9 לשיטת רש"י (ל"ו ב') שהמחייב להוציא באינו של קיימא מוציא בגט גרידא, הרי אין הבדל לעניין זה בין וודאי אינו של קיימא ובין ספק אינו של קיימא, ובשניהם מוציא בגט גרידא, וקשה למה האריכה התוספתא בלשונה ולא שנתה: יוציא, או: יוציא בגט. אבל לשיטת התוספות והר"מ יש כאן שני חומרין שחייב להוציא (כאילו הוא בן קיימא) ונותן גט וחולץ כביאה פסולה ביבמה כדינה, וכלשונו של הריטב"א שהבאנו להלן בפנים. (לשיטת ריש לקיש). ובר"מ פ"א מה' יבום הכ"ב: הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וכו' ואם ילדה אפילו מת ביום שנולד ה"ז מוציא בגט וחולץ לה. וכתב הריטב"א (ל"ו ב'): "ונראה דרמז"ל מדבר כשהוא ספק בן ט' ספק [בן] ח' ולא גמרו סימנים דמטילין אותו לחומרא שלא יקיים, ומצריכים אותו גט וחליצה", והוא כתוספתא כאן. ועיין בבלי ל"ו ב', שבת קל"ו א', בה"ג שבת ה' מילה, ד"ו כ"ג ע"ג, ה' עריות, נ"ו ע"ב, ה' יבום, ס' ע"ד, ס"א ע"ב, ומ"ש בהעמק שאלה לשאילתות סי' קס"ז. ועיין בפי' ר"א מן ההר, עמ' ס"ט, עמ' ע"ב ואילך. ועיין ר"מ שם פ"א ה"ה, ובחילופי מנהגים שבין אנשי מזרח ובני א"י סי' ל"ה, הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' 155 ואילך. ועיין בהלכות קצובות הוצאת הנ"ל, סוף עמ' 113 ואילך. ועיין מ"ש לעיל ה"ג (שבת), עמ' 247, שו' 16.
37. ספק בן תשעה לראשון וכו'. עיין במשנתנו פ"ד מ"ב.
47-8. הראשון כשר לעשות כהן גדול וכו'. ירושלמי פ"ד סה"ב, ה' ע"ד, פ"ח ה"ב, ט' ע"ב, קידושין פ"ד סה"ג, ס"ו ע"א, בבלי כאן ל"ז א', ק' ב'. והולד כשר ממה נפשך שאם הוא של הראשון הוא כשר, ואם הוא של השני הרי לא היו בנים לראשון והיא נתייבמה כדין. אבל השני הוא ממזר מספק, שמא היה הראשון של הבעל ולא היתה זקוקה לייבום, ובא על אשת אחיו שלא במקום מצוה.
58. ר' ליעזר בן יעקב אומ' אין ממזר בספק. בבבלי הנ"ל נחלקו אביי ורבא בפירושו, לאביי אין ממזר בספק אלא הוא וודאי ממזר, ומותר בממזרת, ולרבא אין ממזר וודאי בספק והוא אסור בממזרת, ולת"ק מותר בממזרת. אבל בירושלמי אפשר לפרש כפשוטו שאינו ממזר כלל, ואסור בממזרת ומותר בישראלית, כמו שפירש בק"ע שם, ועיין בשי"ק שם, ד"ה אין. אבל עיין בפ"מ שם ובנועם ירושלמי כתובות פ"א, כ"ז ע"ב (מן הספר). ועיין בבלי קידושין ע"ג א' ובשער המלך פט"ו מה' איסורי ביאה ה"ט.