תוספתא כפשוטה על יומא א:יא

152. ר' יהודה או' לא היה פייס למחתה וכו'. להלן סוכה פ"ד, שו' 57 (עיי"ש בשנו"ס), בד ובכי"ל, בבלי כאן כ"ה ב', ועיי"ש כ"ו א'. ובירושלמי פ"ב ה"ב, ל"ט ע"ד, ה"ד, מ' ע"א, מובאת הסיפא כאן בסתם. ועיין ר"מ פ"ד מה' תמידין ומוספין ה"ה, בלחם משנה, במרכבת המשנה ובהר המריה שם. וסתם משנתנו (פ"ב מ"ג ומ"ה) כר' יהודה, שלא מנתה כהן שזוכה במחתה בפייס שני, עיין להלן, שו' 71–72, ד"ה והר"ח ואילך.

253. אומ' לזה שעמו אף את למחתה. בד: אף אתה על המחתה. ולהלן סוכה פ"ד: אף אתה למחתה, וכ"ה בכי"ל כאן ושם. ובירושלמי הנ"ל: אומר לזה, שעל ימינו 48 עיין רש"י כ"ה ב' סד"ה לא היה, ובתוספות שם ד"ה ת"ש. אוף את למחתה. ובכי"ע: אומ' לזה שעימו אף (ונמחקה מלה זו ע"י נקודות) זְכֵה עִמִי במחתה. ובכל מקום שיש ניקוד במקצת תיבות בכי"י יש תיקון, ותוקן כאן ע"פ הבבלי כ"ה ב', וכן מעתיק הר"ח (כ"ו סע"א) ועוד. וזכה עמי פירושו זכה על ידי, עשה מצוה על ידי, ובלשון זו נהגו העניים שבא"י לבקש נדבות, עיין ירושלמי שבת ספ"ו, ח' רע"ד, ויק"ר פל"ד, ה' בכי"י, עיין בשנו"ס בהוצ' ר"מ מרגליות, עמ' תשפ"א שו' 3. ועיין באור הדברים להלן שם, עמ' תשפ"ג.

353-54. ר' ליעזר בן יעקב או' לא היה פייס לחלבי שעיר. בד מסיים: אלא מי שהי' מעלה אברי' לכבש מעלה אותן לגבי מזבח, וכן השלמנו בפנים. וכע"ז גם בכי"ע ובכי"ל כאן וסוכה פ"ד, שו' 50 הנ"ל (בכל הנוסחאות), אלא ששם: ר' לעזר בן פרטא ור' אליעזר בן יעקב. ועיין מש"ש. ובכי"ע גורס ברישא: לא היה פייס לאיברין ולחלבי שעיר וכו'. ועיין במשנת תמיד פ"ה מ"ב. ובתוספות כ"ה ב' ד"ה ת"ש: וכן משמע בתוספתא דקתני בתר מילתא דר' יהודה דהכא דברי ראב"י דמייתי בסמוך לא היה פייס לאברים אלא המעלה אותן לכבש מעלה אותן למזבח. ועיין בבלי כ"ו א', בר"ח שם ובאוה"ג, עמ' 12. ועיקר הברייתא הוא בסוכה פ"ד הנ"ל, שו' 49, עיין מ"ש בפירושה שם ד"ה ר' לעזר, ומ"ש להלן, שו' 71–72, ד"ה והר"ח.