תוספתא כפשוטה על יומא א:ב

13-4. כל הלשכות של מקדש פטורות מן המזוזה חוץ מלשכת פרהדרין וכו'. ירושלמי פ"א ה"א, ל"ח ע"ג. ובבבלי י' א': כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזה חוץ וכו'. ובארו המפרשים את הבבלי שם שהחכמים סוברים שאפילו הלשכות ששימשו בית דירה (כגון לשומרי הבית, וכדומה) פטורות מן המזוזה, משום שלא דרו שם ביום ובלילה, אבל לשכת כה"ג היתה משמשת דירה ביום ובלילה. ולהלן שם י"א ב': יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות, ת"ל בית, מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול, יצאו אלו שהן קודש. ובספרי ואתחנן פי' ל"ו, עמ' 67: שומע אני אף שערי מקדש במשמע, תלמוד לומר ביתך, מה ביתך חול אף מקדש חול. מיכן אמרו הלשכות פתוחות לקדש קדש, פתוחות לחול חול. ולכאורה משמע שבא להוציא לשכת פלהדרין ולחייבה במזוזה, משום שתוכה חול, כדעת התוספות כאן ח' ב' ד"ה דאי, או משום שמתחילת עשייתה היתה לכך, כדעת הריטב"א י' סע"ב. אבל שאר הלשכות כל דירתם היתה לשם קודש, ואין דירת קודש חייבת במזוזה, עיין ר"מ פ"ו מה' מזוזה ה"ו, שאילתות סי' קמ"ה ומ"ש הנצי"ב שם בהוצ' ירושלים, עמ' ר' ואילך. 4 אבל מה שכתב שם שלשכת פלהדרין היתה באה משל כהן גדול (עיין ירמי' ל"ה, ד; נחמי' י"ג, ד' ואילך) ולא משל בדק הבית, שאם לא כן היה מועל, הוא חידוש גדול. ועיין בריטב"א י' סע"ב שצוין בפנים ובמשנת שקלים ספ"ז ועוד. ועיין בבלי ע"ז י"ז א'. אבל עיין בפי' רבינו הלל בספרי שם שפירש את הספרי באופן אחר, עיי"ש. ועיין בתוספות ישנים י"א ב' ד"ה יצאו (ומ"ש בשיח יצחק שם, קמ"ה ע"ג), בריטב"א שם ד"ה יצאו, במאירי י' רע"א (ה' ע"ג), י"א ב' (ז' סע"א ואילך), בשיח יצחק בסוגיין ומ"ש רד"ף בספרי דבי רב, קפ"ז ע"ג ואילך. ועיין בצפנת פענח פ"ו מה' מזוזה ה"ז ד"ה מפני. ובירושלמי פ"א ה"א, ל"ח ע"ג: בשעריך . אית תניי תני פרט לשערי הבית והעזרות. אית תניי תני לרבות. מאן דאמר פרט, ר' יהודה. מאן דאמר לרבות, רבנן. והוא שלא כשיטת הבבלי י"א א', ואפילו לשיטת הירושלמי צריך לומר שלא נתרבו כל שערי העזרה למזוזה, אלא השערים שדרכן היו נכנסין ללשכת פלהדרין, עיין בהמשך הירושלמי שם, ובר"מ פ"ו מה' מזוזה סה"ו (ומקורו כנראה מן הירושלמי בצרוף הבבלי).

25-6. אמ' ר' יהודה וכי לא היה שם בית דירה אלא זו בלבד, אלא כל שהוא בית דירה חייבת וכו'. בבבלי י' א' הנ"ל: והלא כמה לשכות היו במקדש שהיו להן בית דירה ולא היה להן מזוזה, אלא לשכת פרהדרין גזירה היתה. ובר"ח שם העתיק כלשון התוספתא. ובירושלמי הנ"ל: אמר ר' יהודה אף היא גזירה גזרו עליה. ופירשו בבבלי (י' סע"ב): רבנן סברי דירה בעל כרחה שמה דירה, ור' יהודה סבר דירה בעל כרחה לא שמה דירה, ומדרבנן הוא דתקינו לה, שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים. 5 מלשון התלמוד אינו ברור אם כולם מודים שבית האסורין פטור ממזוזה, או שהיא שיטת ר' יהודה גרידא, משום שדירה בעל כרחה לאו שמה דירה. ועיין מה שהאריך בזה הרחיד"א בפתח עינים י' ב'. ומלשון הירושלמי והבבלי ברור שאף ר' יהודה מודה שלשכת פרהדרין היתה לה מזוזה. אבל מתוך דברי התוספתא משמע לכאורה שר' יהודה חולק וסובר שלא היתה מזוזה כלל במקדש, אפילו בלשכת פלהדרין, מפני שאין דירות קבועות בבית המקדש. ובמס' מזוזה ספ"א: והלשכה של בית הפרוה (צ"ל: של פלהדרין), שהיתה בית דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה, וסוכת היוצרים הרי אלו חייבות במזוזה. ור' יוסי פוטר. והנה במשנת מעשרות פ"ג מ"ז שנינו: סוכת היוצרים הפנימית חייבת (כלומר, מחייבת במעשר, כבית), והחיצונה פטורה. ר' יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה. ומתוך הברייתא במס' מזוזה אנו רואים שר' יוסי פוטרה גם ממזוזה, וטעמו משום שבית שאינו עשוי לימות החמה ולימות הגשמים אינו בית, וטעם אחד לסוכת היוצרים וללשכת פלהדרין, כדברי רבה בבבלי י' א'. 6 אלא שבבבלי שם הוכיחו שלר' יהודה אין לפרש כן. ועיין בפירוש הרש"ס למעשרות, מ"ח ע"ב, ובשיח יצחק בסוגיין. ומשמע קצת שלר' יוסי לשכת פלהדרין לא היתה לה מזוזה. ברם יותר נראה שהברייתא במס' מזוזה מדברת בחיובין מן התורה, שהרי לעיל שם אמרו: שערי העיר שערי הרחובות שערי העזרות הרי אלו פטורין. ובירושלמי הנ"ל: בשעריך לרבות שערי מדינה. ובבבלי י"א א': בשעריך וכו' ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות יש בהן חובת מצוה למקום וכו', ומקורה במכילתא דמילואים צו הכ"ג, מ"ב ע"א. וכבר כתבו הראשונים 7 עיין ריטב"א י"א א' ד"ה יש, שם י"א ב' סד"ה תיובתא. ששערי מדינות לא נתחייבו אלא מדרבנן. ואף הברייתא במס' מזוזה מדברת בחיובין מן התורה, ושערי העיר פטורין מן התורה. ועיין בפרקי דרבינו הקדוש, הוצ' שענבלום, ל"ה סע"ב. אבל כולם מודים שלשכת פלהדרין חייבת במזוזה לכל הפחות מדרבנן, כירושלמי וכבבלי.