תוספתא כפשוטה על יומא א:ג

16-8. כל הלשכות שבית המקדש רשות היחיד לשבת ורשות היחיד לטומאה חוץ מלשכת יין וכו'. כ"ה ("ורשות היחיד לטומאה") בכי"ע ובכי"ל, וכן מוכרח מן ההמשך להלן: חוץ מלשכת יין וכו', שהיא רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה, הרי לך שכל הלשכות אינן כך. אבל בד ובכי"ו: רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה, אלא שבד חסר להלן, שו' 8–9, "שהיא רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה", ולפיכך פירש בתוספות בכורים שדווקא כל הלשכות הן רשות היחיד לשבת, אבל לשכת יין ושמן שפתחיה מכוונים זה כנגד זה היא רשות הרבים אף לעניין שבת, עיי"ש, ועיין בעיטור בכורים ד"ה ר"י אומר ובאור שמח פ"ה מה' בית הבחירה ה"ז. וכבר ראינו שכל הפירושים הללו מיוסדים על טעות סופר בד שנשמטה שם בטעות המסקנא שבסיפא, והעיקר כגירסת כי"ע וכי"ל (וכן הגיהו בעל ח"ד והגר"א מדעתם) שכל הלשכות הן רשות היחיד אף לטומאה, בניגוד לעזרה עצמה שהיא רשות הרבים לטומאה, כדברי רב אשי בבבלי פסחים י"ט ב' [תיקונים והוספות: במיוחס להרשב״א מנחות כ״א א׳, ד״ה יש, מוכח שסבר שהעזרה היא רשות הרבים לשבת. ושמא היתה לפניו גירסת ד בתוספתא. וצ״ע.]. ועיין במאירי שם ובשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק יו"ד סי' ד' ומ"ש במרומי שדה לנצי"ב בפסחים שם. אבל עיין בתוספות חולין ב' ב' ד"ה דליתיה ובשאר ראשונים שם.

28-9. שיש לה שני פתחים זה נגד זה שהיא רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. עיין בתוספות בכורים, עיטור בכורים ואור שמח הנ"ל. אבל העיקר כלפנינו, ואינו עניין לשתי מחיצות, שהרי הסורג עשה את כולם רשות היחיד לעניין שבת, וכמו שכתב הרא"ש במדות פ"ב מ"ג בשם "מצאתי כתוב". 8 עיין מ"ש לעיל עירובין פ"ב, הערה 13. ועיין בבלי שבת צ"א רע"ב. ואשר לעניין שני פתחים זה כנגד זה, עיין מ"ש להלן, שו' 10–11, ד"ה ר' יהוד'.

39. אבא שאול היה קורא אותה לשכת בית שמניא. במדות פ"ב מ"ה: מערבית דרומית וכו', אבא שאול אומר שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה (כ"ה בד"י ובכתבי"י).

410-11. ר' יהוד' אומר כל לשכ' שבמקדש שיש לה שני פתחים זה כנגד זה, כגון שערי עזרה, רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. ר' יהודה חולק על הת"ק וסובר שלאו דווקא לשכת בית שמניא שהיתה בנויה בפנה (עיין מ"ש לעיל) ושני פתחיה היו מכוונים לחוץ, אלא כל לשכה שיש לה שני פתחים מכוונים, דוגמת 9 "כגוך במשמעות "דוגמת" מצוי בספרות התנאים, עיין במשנת אהלות פ"א מ"ו, לעיל תרומות פ"ז ה"כ ועוד. שערי עזרה, אעפ"י שהם פתוחים לעזרה עצמה, או אחת לשניה, הן רשות הרבים לטומאה, מפני שאי אפשר להסתר שם, עיין להלן טהרות פ"ז הי"ב ואילך ומ"ש בתס"ר ח"ד, עמ' 79 ואילך, ומ"ש לעיל שם, עמ' 78.