תוספתא כפשוטה על יומא ב:ג
תוספתא כפשוטה על יומא · Tosefta Kifshutah on Yoma 2:3
Open in the reader →120-21. מולבז המלך עשה כל ידות הסכינים של יום הכפורים זהב. וכ"ה ("מולבז") להלן מגילה פ"ג, שו' 105. ובכי"ל: מלבז המלך וכו'. וכ"ה ("מולבז") גם במשנה שבבבלי ובפיסקא שם בכ"י ב', עיין דק"ס, עמ' 95 הע' י'. וכן בתשה"ג (אוה"ג שבת, עמ' 68): מונבז תנא הוא (עיי"ש בבבלי ס"ח ב' ולעיל שבת פ"ח ה"ד), אבל מלך מולבז הוא. וכנראה שכן הוא כתיב הגאונים הבבליים, והוא הוא, עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 658, הערה 47. ובד ובכי"ע כאן: מונבז המלך, וכ"ה ברוב נוסחאות המשנה. ועיין ב"ר פמ"ו, י', עמ' 467, ובהערות תיאודור שם, ובספרות שציין שם. ובמשנתנו הנ"ל: כל ידות הכלים וכו'. ובבבלי ל"ז סע"א: נעבדינהו לדידהו לזהב? אמר אביי בידות סכינין. מיתיבי אף הוא עשה כני כלים ואוגני כלים וידות כלים וידות סכינין של יום הכפורים של זהב. תרגומא אביי בקתא דנרגי וחציני. ועיין בירושלמי פ"ג ה"ח, מ"א ע"א.
221-22. הילני אמו עשתה נברשת וכו'. משנתנו הנ"ל. ובירושלמי שם: נברשת וכו', תרין אמורין חד אמר מנרתא וחרנא אמר קונכיתא . 31 כ"ה הגירסא בפירוש המיוחס לרב סעדיה דניאל ה', ה'. וכן הגיהו בעלי המלונות מדעתם. ולפנינו בטעות: קונביתא. ובמלא"ש למשנתנו מעתיק בשם הירושלמי: קונקיתא, וכנראה שכן היה לפניו בפירוש לדניאל הנ"ל, עיי"ש. ועיין הפירוש להלן בפנים. תרגם עקילס לקבל נברשתא (דניאל ה', ה'), לקבל למפרס. 32 ברור שצ"ל: למפדס, כתיקון החכמים. ובמלא"ש הנ"ל: לַמְפַּרָס. וכן מתרגם תיאודוטיון לקבל נברשתא κατέναντι τῆς λαυπάδος, כלומר, מול המנורה. ואף "קונכיתא" 33 צורה ארמית של κογχίον. פירושה מנורה בצורת שבלול (עיין מלונות), עיין מ"ש ר"י בראנד בספרו כלי החרס בספרות התלמוד, עמ' שמ"ו, ובהערות שם. ועיין מ"ש להלן ד"ה שבשעה שחמה זורחת.
322-23. אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. משנתנו הנ"ל. ועיין בירושלמי כאן פ"ג ה"ח, מ"א ע"א, סוטה פ"ב ה"ב, י"ח ע"א, בבלי כאן ל"ז ב'.
423. שבשעה שחמה זורחת היו ניצוצות יוצאות ממנה וכו'. וכ"ה בירושלמי כאן וסוטה הנ"ל, והעתיקו את כל הברייתא כמו שהיא, כרגיל בירושלמי, אבל בבא זו כנראה חוזרת לרישא, לנברשת, כמסורת הבבלי ל"ז ב', וכן מסתבר שבראשית זריחת החמה נראית הנברשת כדולקת. ועיין מ"ש באהצו"י, עמ' 45 ואילך, אבל כן דרך הראשונים לצרף את הברייתות עם פיסקאות המשנה.
524. ויודעין שחמה זורחת. וכע"ז בירושלמי הנ"ל. ובבבלי הנ"ל ביתר באור: והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע.