תוספתא כפשוטה על יומא ב:ד
תוספתא כפשוטה על יומא · Tosefta Kifshutah on Yoma 2:4
Open in the reader →124-25. כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעש' בהן נס. ויש אומרי' מפני שנחשתן מצהיב. משנה מדות פ"ב מ"ג. וכמשנתנו כאן (פ"ג מ"י): ניקנור נעשו נסים לדלתותיו, והיו מזכירין אותו לשבח. ועיין מהות הנס להלן בסמוך. ומצבה של משפחת ניקנור "עושה השערים" (ביונית) נתגלתה בירושלים, עיין מ"ש באחרונה סוקניק בספר הזכרון לאשר גולאק ולשמואל קליין, עמ' 134 ואילך. ועיין מ"ש להלן בשם יוסף הכהן. ובעזרא ח', כ"ז: וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודות כזהב. ועיין להלן ערכין פ"ב ה"ה ובמקבילות.
226. ר' ליעזר בן יעקב או' נחושתא קלנתיא והיתה יפה כזהב. בירושלמי פ"ג סה"ח, מ"א ע"א (בכי"ל): תני בשם ר' ליעזר נחושתן היה קרונתיון יפה משל זהב. והמגיה מחק את המלה "קרונתיון" והשלים בגליון: מצהיב ויותר. ובבבלי ל"ח א': ר' אליעזר בן יעקב אומר נחשת קלוניתא היתה והיתה מאירה משל (כ"ה בכי"מ, עיין דק"ס. ולפנינו: כשל) זהב. וכן מספר יוסיפוס (מלחמות ס"ה פ"ה, סי' ג', 201): מן השערים היו תשעה מצופים זהב וכסף מכל צד באופן שוה לרבות המזוזות והמשקוף (ועיין מדות הנ"ל, ושם פ"ד מ"א) חוץ מאחד מבחוץ ממזרח להיכל מנחושת קורינתית יפה (כלומר, יקרה) מן המכוספים והמוזהבים. ועיין מ"ש במבואי לירושלמי כפשוטו, עמ' י"ז, ובתס"ר ח"א, עמ' 189. ובמדרש וזאת הברכה (בתי מדרשות של רש"א ורטהימר, הוצ' שניה ח"ב, עמ' קכ"א): למה היה משה דומה באותה שעה לפני מלאכי השרת. א"ר שמעון בן חלפתא להדין נחשא דיקרייתנא (צ"ל: דיקורינתא) די קומי דהבא נחש, וקומי נחש דהב. עיין תס"ר הנ"ל.
326-27. מהו נס שנעשה בהן אמרו כשהיה ניקנור מביאם מאלכסנדריא של מצרים וכו'. וכע"ז בירושלמי כאן פ"ג ה"ח הנ"ל ובבלי ל"ח א'. ובבבלי פסחים ס"ד ב' מוכח ששערי העזרה (והוא שער המזרח, שער ניקנור) היו ננעלים מאליהן בנס מן השמים (עיין ר"ח שם). ובירושלמי כאן פ"ו ה"ג, מ"ג ע"ג, אמרו שארבעים שנה עד שלא הרב ההיכל היו נועלין דלתות ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין. וכן בבבלי ל"ט ב': והיו דלתות ההיכל נפתחין מאליהן. וכע"ז מספר יוסיפוס (מלחמות ס"ו פ"ה סי' ג', 293), על שער המזרח של המקדש התיכון שהיה של נחושת, ושננעל בקושי ע"י עשרים בני אדם, נפתח פעם מאליו בחצות הלילה. ועיין בהיסטוריה של טקיטוס ס"ה פי"ג. ועיין מ"ש ר"י בראנד בסה"י לכבוד רי"ל זלוטניק (אבידע), עמ' 12 ואילך.
431. ויש אומ' אחת מן חיה שבים וכו'. בבא זו חסרה בירושלמי, אבל ישנה בבבלי ל"ח א'.
533. קורות בתינו ארזים וגו'. בכי"ע ובכי"ל מסיים את סוף הפסוק: רהיטנו ברותים. ובבבלי שם: אל תקרי ברותים אלא ברית ים. וברש"י שם: כאילו כרתו ברית זו עם זו, ויש אומרים ברית ים. ועיין גירסת הגאונים בריטב"א שם ובאוה"ג, עמ' 21, ובהערות בעל דק"ס, עמ' 98, הערה נ'.