תוספתא כפשוטה על יומא ג:יא

145. פסח שלא קרב בראשון וכו'. כל הברייתות נתפרשו לעיל פסחים פ"ט, שו' 64 ואילך. ופירשנו שם שמן הלשון "בשני וכו' בשלישי" משמע שברגל שני וברגל שלישי עסיקינן, ושלא כמסורת הבבלי כאן ס"ו א', אלא כשיטת הירושלמי ר"ה פ"א, עיין מש"ש, ועיין מ"ש להלן, שו' 48–49, ד"ה והנה הבאנו. ובכי"ע חסרה כאן הבבא של פסח.

245-46. לא קרב בשיני וכו'. מפני שהיה אבוד, וכל הברייתות באו לכאן אגב "אבודים" שלעיל, שו' 38.

346. יקרב בשלישי. כלומר בסוכות, עיין מ"ש לעיל שם.

4מעות שלא קרבו וכו'. בכי"ע נשנית הי"א אחרי הבבא של שעירים שלא קרבו ברגלים.

547. חגיגה שלא קרבה בראשון וכו'. וכ"ה גם בקג"נ, אבל בכי"ל חסרה בבא זו, וכן ליתא בכי"ע בפסחים, וכבר כתבנו לעיל פסחים שם, שו' 66, שלפני הבבלי לא היתה ברייתא זו, אבל היתה לפני הירושלמי ר"ה פ"א ה"א, נ"ו רע"ג. ומלמדת הברייתא שאף החגיגה שזמנה קבוע לא נפסלה, כדברי התוספות בר"ה ה' ב' ד"ה אילו, עיין להלן.

648. לא קרבה בשלישי תקרב להבא. שהרי כאן כבר עברו עליה שלש רגלים, ועובר בכל יום בעשה, ולפיכך צריך להקריב מיד. ופירש בתוספות בכורים לפסחים פ"ט: וקמ"ל דאף על גב דכבר עבר בבל תאחר ג' רגלים, מ"מ הקרבן כשר, כדאמרינן ר"ה ה' ב', והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא, והביא גם את דברי התוספות שם ד"ה אלו. וברור שהוא הדין לשאר בבות שנשנו לעיל.