תוספתא כפשוטה על יומא ג:יד
תוספתא כפשוטה על יומא · Tosefta Kifshutah on Yoma 3:14
Open in the reader →161. שאלו את ר' ליעזר הרי שחלה שעיר וכו'. ירושלמי פ"ו ה"ג, מ"ג ע"ג (בשינוי סדר השאלות), בבלי ס"ו ב'.
2מהו להרכיבו. בבבלי: מהו שירכיבהו על כתפו, ובירושלמי לא פרטו את השאלה. ועיין להלן, שו' 64, ד"ה וחכמים ומש"ש.
362. יכול הוא להרכיב את אחרים. וכן בירושלמי הנ"ל: יכול הוא לטעון אתכם ולי. ובבבלי: יכול להרכיב אני ואתם (כ"ה בכל כתה"י ואצל ראשונים, עיין דק"ס). ופירש רבינו אליקים: יכולין אני ואתם להרכיבו, כלומר, לא הוצרך מעולם לכך. וכבר הקשה עליו בדק"ס שם, עמ' 184, הערה ט', מן הירושלמי והתוספתא, שמוכרח משם כפירש"י.
463. כך תהו בשלום ואני. כ"ה בד, בכי"ל (אלא שבכי"ל: תהוא) ובקג"נ. ובכי"ע: כך נהיה בשלום אני ואתם. ובכי"ו בטעות: תהי בשלום ואם. ובירושלמי: כך תהו בשלום. ובבבלי: אהא בשלום אני ואתם. ופירש"י: מה לכם לשאול על זאת, לא אני ולא אתם נזקקין לשילוחו. ובתוספות ישנים שם (על הגליון ס"ז ב'): אהא בשלום אני ואתם, כלומר אהא [כמותו], שהיה בריא מאד, וכ"ה בירושלמי ובתוספתא (כלומר שאמרו שם: כך וכו'), ודלא כפירש"י. ובס' חזקוני על התורה ויקרא ט"ז, כ"א: ביד איש עתי. נמצא במדרש עתי, שהגיע זמנו למות תוך אותה שנה, שהרי הנושא את השעיר אינו עובר שנתו, לכך היו בוררין איש שהגיע זמנו למות תוך אותה שנה, 51 ועיין בילקוט ראובני אחרי מות שמביא מדרש זה בשם "תקונים פ' זו", וכנראה שצ"ל: חזקוני פ' זו. וחכמת המזלות היתה קלה בעיניהם. ולמדרש זה מתאים פירש"י שר' אליעזר אמר אהא בשלום אני ואתם שלא כמשלח, אלא שמה לכם לשאול על דבר שלא אני ולא אתם נזקקין לכך.
564. אמ' להם כך יהיו אויבי מקום. בבבלי: כן יאבדו כל אויביך ה' (שופטים ה', ל"א), ובירושלמי: כן יהו אויבי השמים. ומוסיף שם: לא שהיה ר' אליעזר מפליגן, אלא שלא היה אומר להן דברים שלא שמען מימיו. ואף בבבלי שם מסמיך לברייתא שלנו את התוספתא ביבמות ספ"ג, שסיימו שם: ולא שהיה ר' אליעזר מפליגן וכו'. ועיין גם להלן סוכה פ"א ה"ט. ועיין בריטב"א בסוגיין ד"ה יכול שכתב: ואע"ג דהא לא איתמר אלא אשאלות דלקמן, משמע לרבינו ז"ל (כלומר, לרש"י) דאכולהו קאי, ומשום הא מייתי להו תלמודא לשאלות דלקמן וכו'. ובירושלמי הנ"ל מפורש כן על השאלות שלנו.
6וחכמים אומ' חלה מרכיבו. וכ"ה בד, כי"ע וכי"ל. ובירושלמי: חלה המשתלח מרכיבו על החמור . ובבבלי הנ"ל: חלה מרכיבו על כתפו. וכן גרסו שם גם בשאלה לר' אליעזר: חלה מהו שירכיבהו על כתפו. ועיין בבבלי לעיל שם, ובכריתות י"ד סע"א. ועיין ריטב"א וגבורות ארי בסוגיין. ולשיטת הירושלמי החיוב הוא משום מחמר, עיין בבלי שבת קנ"ד א' ומ"ש בצפנת פענח פ"כ מה' שבת ה"א.
765. ירד אחריו וימיתנו. וכ"ה בירושלמי ובבבלי הנ"ל. ועיין מ"ש לעיל, שו' 52–54, ד"ה ובבבלי.