תוספתא כפשוטה על יומא ג:יח

180. שמנה ברכות מברך עליהן באותו היום. בכי"ע: היה מברך באותו וכו', והמלה "עליהן" חסרה שם, אבל היא ישנה גם בד ובכי"ל. ובמשנתנו פ"ז מ"א: בא לו כהן גדול לקרות וכו', וקורא אחרי מות ואף בעשור וכו', ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה 56 עיין מ"ש להלן מגילה פ"ג, שו' 20, ד"ה והנה רבינו. ומברך עליה שמונה ברכות. ובמשניות עם פיה"מ להר"מ מכ"י, ובמלא"ש שם בשם ס"א: עליהן . וכ"ה בס' העבודה אתה כוננת עולם מראש (ס' רב עמרם נ"א ע"א ועוד).

280-81. על התורה כדרך שמברכין על התורה בבית הכנסת. וכע"ז בבבלי ע' א' וסוטה מ"א א'. ובירושלמי פ"ז ה"א, מ"ד ע"ב: על התורה הבוחר בתורה. וכ"ה בירושלמי סוטה פ"ז ה"ו, כ"ג ע"א. ובדברים רבה פי"א, ו': איזו היא הברכה שבירך משה בתורה תחילה, בא"י אמ"ה אשר בהר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה. ובמחזור וויטרי, עמ' 336: אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה וכו'. ובספרי נצבים פי' שס"ה, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 324: מה היה אומר ברוך אשר נתן תורה לישראל ע"י משה רבינו. ובמס' סופרים פי"ג ה"ו, הוצ' היגר, עמ' 243: ביחיד כשהוא משכים לקרוא אומר ברוך אתה ה' אמ"ה הנותן תורה מן השמים חיי עולמים ממרומים וכו'. וכ"ה בקטעים מן הגניזה מסידור א"י שפרסם מאן בס' השנתי של צינצינטי ח"ב, עמ' 243. ואנו נוהגים כבבלי ברכות י"א ב'. ובסידור תפילה מא"י (קטעים מן הגניזה שפרסם ר"ש אסף בסה"י לכבוד דינבורג, עמ' 123): ברוך אתה ה' אמ"ה אשר בחר בעדרי צאנו והודיעם דרכי רצונו, ברוך אתה ה' נותן התורה. ועיין גם בנוסח הברכה שפרסם זולאי בס' אסף, עמ' 312. ומסתבר שבירושלמי הנ"ל כיוונו לחתימת הברכה, כלומר, שחתמו מעין הפתיחה (כבדב"ר ומחז"ו הנ"ל): ברוך אתה ה' הבוחר בתורה, עיין בדוגמאות שלהלן. ועיין בגבורות ארי ס"ח ב' ד"ה וכ"ג, ומתוך מה שהבאנו לעיל ברור, שלא היתה ברכה מיוחדת לכה"ג. ורש"י למשנתנו ס"ח ב' פירש ברכת התורה, ברכה שלאחריה אשר נתן לנו וכו', ולפי דעתו לא הזכירה המשנה אלא הברכות שלאחרי הקריאה. ובפיה"מ להר"מ כאן וסוטה פ"ז מ"ז פירש שהמשנה מנתה כאן את ברכת התורה לשתי ברכות, אחת לפניה ואחת לאחריה, ועוד שש ברכות, ולא מנה הר"מ את הברכה על ישראל כברכה בפני עצמה, אלא כללה בסוף עם שאר התפילה. וכן משמע לכאורה מגירסתו במשנה: ועל הכהנים ועל ישראל ועל שאר התפילה. 57 עיין דק"ס, עמ' 195, הע' ד', ומה שהביא שם מפי' ר"י נחמיאש כ"י (הפירוש נתפרסם אח"כ ביאהרבוך הפרנקפורטי ח"ו, עיי"ש עמ' 13). ועיין בס' עבודת ישראל, ר"ח ע"ב ואילך. ובבבלי שם: ועל המקדש בפני עצמו, ועל הכהנים בפני עצמן, ועל ישראל בפני עצמן ועל שאר תפילה. ת"ר ושאר התפלה רנה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל וכו'. אבל בחיבורו ספ"ג מה' עבודת יוה"כ חזר בו, וכתב: בעת שקורא מברך לפניה ולאחריה כדרך שמברכין בבית הכנסת, ומוסיף לאחריה ז' ברכות וכו'. ועיין בתיו"ט, במלא"ש ובהר המריה על הר"מ שם אות נ'. ומכאן שהר"מ בחיבורו פירש שהמשנה מנתה את שתי הברכות כאחת, עיין במאירי רפ"ז, ס"ב ע"א (מן הספר) ד"ה ואמר. ומן התוספתא כאן, וכן מסוגיית הירושלמי ברור שמנו ז' ברכות חוץ מברכת התורה, כפירש"י והר"מ בחיבורו הנ"ל, ועיין ר"ח ע' א', ערוך ערך שמן ג' ובשאר הראשונים שציין רטנר באהצו"י, עמ' 79 ואילך. ומסתבר שהירושלמי תפס את הלשון של הברכה הראשונה, עיין בנוסחאות שהבאנו לעיל.

381-82. על העבדה ועל הודאה ועל מחילת העון, כסדרן. בבבלי הנ"ל (בכ"י ב' וביומא): ועל מחילת העון כתיקנן. והוא סדרן, הוא תיקנן, עיין מ"ש לעיל שבת פ"א, הערה 38. ופירש"י: כתיקנן, כמו שאנו אומרין אותן בבית הכנסת. ועיין ר"מ ספ"ג מה' עבודת יוה"כ הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: על העבודה. שאותך נירא ונעבוד. וכ"ה בירושלמי סוטה בכי"ר. ובהוצ' שלנו בסוטה: שאותך לבדך ביראה נעבוד. 58 וכן מעתיקים כמה מן הראשונים, עיין באהצו"י כאן, עמ' 79. וכ"ה סיום הברכה בפיוטים של א"י, ובקטעים מן הגניזה 59 בס' השנתי של צינצינטי ח"ב, עמ' 310. ועיי"ש בעמ' 307, 309, 320, ועיי"ש עמ' 302, ועמ' 314. של סדורי א"י. וכ"ה ברש"י כאן ס"ח ב', ברכות י"א, ב'. וכבר העירו שכ"ה בילמדנו שהביא בילקוט שמואל רמז פ' וברוקח סי' שכ"ו בשם מדרש ויכולו. ועיין בקטעים שפרסם אסף בסה"י לכבוד דינבורג, עמ' 118, הערה 9. וממשיך הירושלמי: על ההודייה. הטוב לך להודות, וכ"ה בקטעים מן הגניזה הנ"ל 60 ס' השנתי הנ"ל, עמ' 307, 308, ריש עמ' 310, ובצופה האנגלי סדרא ישנה ח"י, עמ' 657, 659. ובקטעים שפרסם אסף הנ"ל, וברש"י למשנתנו הנ"ל. וממשיך הירושלמי: על מחילת העון מוחל עונות עמו ישראל ברחמים. ועיין במס' סופרים פי"ט ה"ז, הוצ' היגר, עמ' 326, ובקטעים מן הגניזה הנ"ל (עמ' 331), ובמ"ח חנ"ה, עמ' 443.

482. ועל המקדש ברכה בפני עצמו. בירושלמי הנ"ל: על המקדש הבוחר במקדש. ואמר ר' אידי השוכן בציון. ובתוספתא, בירושלמי ובברייתא שבבבלי לא נזכרה ירושלים. וכן לא נזכרה ירושלים במשנתנו בסוטה פ"ז הנ"ל, וביומא כאן בכמה כי"י ובראשונים, עיין דק"ס, עמ' 195, הערה ד'. אבל בנוסחאות שלפנינו במשנה כאן נזכרה אף ירושלים. ומתוך הירושלמי אין לדעת אם ר' אידי חולק או מוסיף, מפני שאף ירושלים היתה כלולה בברכה זו. ובמשיב נפש למאירי, עמ' 570: ויש שנותנין ברכה מיוחדת לירושלם, וחותם בה הבוחר בירושלם. ובפי' ר"י נחמיאש על העבודה (עיין לעיל, הערה 57), עמ' 13: חמישית על המקדש, יהי רצון מלפניך י"א וא"א (כלומר, ה' אלקינו ואלקי אבותינו) שתעמיד בית מקדשך לעדי עד לפניך ותרצה בו ותתמיד שכינתך בתוכו, בא"י הבוחר במקדש. ובר"מ ספ"ג מה' עבודת יוה"כ: ומברך על המקדש וכו' יהיה עניינה שיעמוד המקדש ושכינה בתוכו, וחותם בה בא"י שוכן בציון, וע"פ הר"מ ניסחו כמה מן הראשונים, עיין באהצו"י, עמ' 80. ולכאורה היה נראה שר"י נחמיאש הרחיב את התפילה ע"פ הר"מ הנ"ל, אבל מתוך סיום הברכה נראה שהיה לפניו מקור אחר, שהרי הוא מסיים כלשון ראשון שבירושלמי, והר"מ ניסח ע"פ דברי ר' אידי בירושלמי. ובפסיקתא רבתי ספכ"ז, הוצ' רמא"ש, קל"ד סע"א: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתבנה מקדשך במהרה בימינו, ותשוב שכינתך בתוכה וכו', ושינו את הברכה העתיקה לפי עניינה אחר החורבן. ובס' משיב נפש למאירי, עמ' 570: על המקדש עניינה שייעד השם כבוד הבית בשלוה, וחותם הבוחר לשכן שמו בבית המקדש וכו', ועיי"ש בהערות הר"א סופר. ומכ"ז משמע שלא היתה כאן מסורת, אלא השערות ע"פ העניין. והשוה בן סירא ל"ו, י"ב-י"ג.

5ועל ישראל ברכה בפני עצמן. בירושלמי הנ"ל: על ישראל הבוחר בישראל. וכ"ה אצל כמה מן הראשונים בשם הירושלמי. וברש"י סוטה מ' ב': וחותם ברוך הבוחר בעמו ישראל. וזו היא חתימת ברכת אהבה רבה, ולא סיימו שם "באהבה", עיין בקטעים מן הגניזה שבצופה האנגלי סדרא ישנה ח"י, עמ' 655, ושבס' השנתון של צינצינטי ח"ב, עמ' 305 ועוד. אבל ברור שבנוסח העתיק לא נזכר "עמו" אלא "הבוחר בישראל", כנוסח הירושלמי, וכן החתימה של ברכת אהבת עולם, לפי סדורי א"י היא: אוהב את ישראל, 61 עיין בקטעים בשנתון הנ"ל, עמ' 294, 295, 323, ובקטעים שפרסם ר"ש אסף בסה"י לכבוד דינבורג, עמ' 124. ולא "אוהב את עמו ישראל". ובר"מ ספ"ג מה' עבודת יוה"כ הנ"ל: ומברך על ישראל וכו', עניינה שיושיע ה' את ישראל ולא יסור מהן מלך, 62 ועיין במשיב נפש למאירי, עמ' 570, והשוה הלשון אצל מהר"מ ניגרין שהביא בעבודת ישראל, ר"ט ע"ב, ובהערה לתשלום אבודרהם, עמ' 64, הע' 3. וחותם בה בא"י הבוחר בישראל. ועל פיו ניסחו כמה מראשונים אחרים, עיין אהצו"י הנ"ל. וכנראה שהר"מ שיער את עניין הנוסח ע"פ תפילת כהן הגדול בקדשי קדשים, לפי רב יהודה בבבלי נ"ג ב'. ועיין בר"מ להלן פ"ד סה"א. ובפי' ר"י נחמיאש הנ"ל: יהי רצון מלפניך יאוא"א שתשמור עמך בית ישראל ותצרם ותעזרם אשר בחרת בהם. ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל. ועיין בן סירא הנ"ל, י'-י"א.

682-83. ועל הכהנים ברכה בפני עצמן. בירושלמי הנ"ל: על הכהנים הבוחר בכהנים. וברש"י ס"ח ב': ועל הכהנים מתפלל על הכהנים, וחותם ברוך שבחר בזרעו של אהרון. וממנו במשיב נפש למאירי, עמ' 570, ובתשלום אבודרהם, עמ' 64. וכנראה שרש"י ניסח ע"פ המשנה בסוף מדות: ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן, וברוך הוא שבחר באהרן ובניו. ובהודיות שבסוף ספר בן סירא (בקטעים שבגניזה בעברית): הודו לבוחר בבני צדוק לכהן וכו'. והרי ההודיות שם רובם הם חתימות של ברכות, ועיין לעיל שם בבן סירא פמ"ט, ה' ואילך, שהוא כידוע, מעין הפיוט שבסוף סדר העבודה. והכהנים מבני צדוק הבינו את הברכה "הבוחר בכהנים" - הבוחר בבני צדוק. ובר"מ הנ"ל: ומברך על הכהנים וכו', עניינה שירצה המקום מעשיהם ועבודתם ויברכם, וחותם בה בא"י מקדש הכהנים. ובפי' ר"י נחמיאש הנ"ל: יהי רצון מלפניך י"א וא"א שתשמור בני אהרן כהני עם קדושך ותרצם ותעזרם אשר בחרת בהם לעמוד לשרת לפניך. ברוך אתה ה' הבוחר בכהנים. והשוה מ"ש לעיל בסמוך סד"ה ובר"מ.

783-84. ושאר תפלה תחנה ובקשה שעמך ישראל צריכין ליושע מלפניך, וחותם בשומע תפלה. וכע"ז בירושלמי הנ"ל. ובבבלי הנ"ל כברייתא מיוחדת. ועיין במשנת ברכות פ"ד מ"ד.

884-85. כל העם קורין שלהן כדי להראות חזותן לרבים. בכי"ע ובכי"ל: קורין בשלהן וכו'. ובבבלי ע' א' הנ"ל: ואח"כ כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים. ופירש"י: להראות נויו של ספר תורה ותפארת בעליה, שטרח להתנאות במצוה 63 עיין בחידושי אגדות למהרש"א ע' א' ומ"ש עליו בהגהות הרש"ש. ועיין במאירי בסוגיין (ס"ב ע"ב מן הספר). ולפי גירסת התוספתא משמע באמת שהספרים היו בידיהם, ולא שהביאום אח"כ מבתיהם. וכו'.