תוספתא כפשוטה על יומא ג:ה

122-23. נתן מקצת המתנות בפנים ונשפך הדם יביא ויתחיל כתחילה מבפנים. ר' לעזר ור' שמעון אומ' ממקום שפסק. כמשנתנו ספ"ה. וכל הברייתא בתו"כ אחרי פרש' ד' ה"ב, פ"ב ע"א, ונעתקה משם בבבלי ס"א א'. ובכי"ל כאן: נתן מדם הפר בפנים ובחוץ ומדם השעיר בפנים ובחוץ הפנימי' עלו לו והחיצוני' לא עלו לו (והיא הבבא שלהלן שו' 33 ואילך), נתן מקצת דמי' בפני' נשפך הדם וכו' (הברייתא שלפנינו). ובתו"כ ובבבלי שם מוסיף כאן: גמר את המתנות שבפנים ונשפך הדם יביא דם אחר ויתחיל בתחילה בהיכל. כלומר גם החכמים מודים בזה שאינו צריך להתחיל מתחילה מפנים, שמתנות פנים אף לשיטתם כפרה בפני עצמה היא. וכן נשנית בתו"כ ובבבלי מעין בבא זו גם להלן: גמר מתנות שבהיכל ונשפך הדם וכו'. אבל בתוספתא אין זכר מזה, ועיין היטב ברש"י ס"א א' ד"ה מכאן אמרו ובירושלמי בספ"ה ומ"ש בשיח יצחק שם. אבל בבא זו החסירה כאן נמצאת בכי"ל להלן, עיין מ"ש להלן, שו' 33–34, ד"ה ובכי"ל כאן.

223-24. גמר את המתנות (שעל הפרכות) שבפנים וכו'. הקפתי ע"פ כי"ל וקג"נ. ועיין במקורות הנ"ל ובדק"ס בבבלי שם.

324. (על המזבח). הקפתי ע"פ כי"ל, ובקג"נ הדף כאן קרוע.