תוספתא כפשוטה על יומא ד:טו

177-78. דברים שהתודה עליהן ביום הכפורים שעבר אין צריך להתודות עליהן וכו'. ירושלמי פ"ח ה"ט, מ"ה ע"ג, בבלי פ"ו ב' (ועיין דק"ס שם, עמ' 299, הערה ס'). אבל במדרש תהלים פל"ב, הגירסא להפך, עיין מ"ש להלן.

280. ר' ליעזר בן יעקב או' הרי זה משובח וכו'. וכן בבבלי הנ"ל: ר' אליעזר בן יעקב אומר כל שכן שהוא משובח וכו'. ובר"ח שם: ר' אליעזר אומר הרי הוא משובח וכו'. וברי"ץ גיאת ה' תשובה, ריש עמ' מ"ז: ר' אליעזר אומר כ"ש הרי זה משובח. וכן בירושלמי הנ"ל: תני ר' ליעזר או' הרי זה זריז ונשכר וכו'. ובמדרש תהלים הנ"ל (בד' ישנים): אמ' ר' יוסי בר' יהודה (עיין דק"ס, עמ' 299, סוף הערה נ') ואם עשה תשובה שלימה שלבו עקור עליו שהקב"ה מוחל לו. ר' אליעזר בן יעקב אומ' עונות שהתודה עליהם שנה זו אסור להתודות עליהם שנה אחרת, ועליו הכתוב אומר ככלב שב על קיאו. ורבנן אמרי עבירות שהתודה עליהן שנה זו צריך להתודות עליהם שנה אחרת לקיים מה שנ' וחטאתי נגדי תמיד. ובובר בהוצאתו, עמ' 242, הפך בכל מקום שם את הגירסא, כדי להתאימה לירושלמי ולבבלי. אבל אין להגהתו שום יסוד באף כ"י אחד, וכלפנינו מעתיק גם במכירי במקומו. וכן בשערי תשובה לרבינו יונה (קרוב לסוף הספר): וארז"ל עבירות שהתודה עליהם ביוה"כ זה חוזר ומתודה עליהן ביוה"כ אחר שנאמר וחטאתי נגדי תמיד. ר' אליעזר בן יעקב אומר אינו חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר. ובמדרשים הזהירו מאד שלא יחזור ויתודה עליהן ביוה"כ אחר וכו'. והזכירו על זה תאלמנה שפתי שקר וכו', עיי"ש במדרש תלים ובשמות רבה פנ"ב, ב'. ועיין מהר"מ שיף סנהדרין ז' רע"א.

380-81. שנ' כי פשעי אני אדע וגו'. בכי"ע ובכי"ל מביא את סוף הפסוק: וחטאתי נגדי (בכי"ע: לנגדי) תמיד. וכ"ה בבבלי הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: מה טעמא דר' ליעזר. וחטאתי נגדי תמיד. ולא היה לפניהם הטעם בגוף הברייתא, עיין מ"ש לעיל שו' 74, ד"ה שנ' אנא חטא. ועיין במדרש תלים הנ"ל.