תוספתא כפשוטה על יומא ד:טז

181-82. ר' לעזר בי ר' שמעון אומ' חומר בשעיר שאין ביום הכפורים וכו'. וכ"ה בד. אבל בכי"ע ובכי"ל: ר' אלעזר בר' יוסי אומ' חומר וכו'. ובירושלמי פ"ח ה"ח, מ"ה ע"ג, סנהדרין פ"י ה"א, כ"ז ע"ד, שבועות פ"א ה"ט, ל"ג ע"ג, הובאה ברייתא זו בסתם. וכן הובאה ברייתא זו בסתם (בשינוי סדר הבבות) גם בבבלי שבועות י"ג ב' לפי גירסת הר"י מיגש, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א שם ועוד. וכן בעיטור ה' יוה"כ, הוצ' רמא"י, ק"ז ע"ד: וגרסי' בשבועות חומר בשעיר מביוה"כ שהשעיר מכפר מיד וכו'. וכן היה גם לפני רש"י אלא שמחק אותה. וכנראה, שגירסא זו נכנסה לספרים, ע"י הר"ח שכתב שם: תנא חומר בשעיר וכו', והרי כ"ה דרכו של הר"ח להסמיך לסוגיית הבבלי את התוספתא, ולפתוח בתנא, עיין מ"ש במבוא לתס"ר ח"ב, עמ' 13 ואילך. ואח"כ חשבו שכן היה לפניו הנוסח בגמרא, עיין רשב"ם ב"ב צ"ז סע"ב ד"ה ה"ג. ועיין מ"ש לעיל, שו' 58, ד"ה הוא. ועיין מ"ש לעיל שבת, עמ' 50, שו' 28, ד"ה גרף, ולעיל, עמ' 791–792. ובפירוש לתו"כ המיוחס להר"ש אחרי רפ"ח, ע"א ע"א: ובתוספתא השעיר מכפר מיד ויוה"כ עד שתחשך וכו', עיי"ש שהעיר על הבבלי בשבועות, ועל גירסת הר"ח ורש"י. ובפתיחת ס' עבודת הקודש לר"מ ניגרין (לפי רטנר באהצו"י, עמ' 101): ובתוספת אמרינן, וכן בירושלמי חומר בי"ה שאין בשעיר וכו'. ועיין ברשב"א שבועות שם שהיתה לפניו גירסא משובשת בירושלמי, ונדחק לפרשה.